"בהתחלה זה היה כמו קסמים – תכף ומיד לאחר מריחת המשחה הסטרואידית איתמר נרגע מהגרודים. אבל השמחה הייתה קצרה מדי. חודש אחרי 'הקסם' הפריחה שהתחילה רק בידיים עלתה והתפשטה לפנים ומשם לקרקפת. סיוט — איתמר סבל ואנחנו סבלנו איתו."
(אמא של איתמר)
הסיפור של איתמר אינו רק סיפור פרטי הוא סיפורם של הרבה תינוקות וילדים.
נהוג לסווג את האטופיק דרמטיטיס כמחלת עור דלקתית על רקע אלרגי וחיסוני.
אבל האקזמה על העור היא רק ביטוי אחד — סימפטום מקומי של רגישות-יתר מערכתית.
התפרצות האטופיק נגרמת משילוב של גורמים:
מערכת חיסון עם נטייה להגיב ביתר לגירויים
מערכת עצבים רגישה — הגוף מגיב בעוצמה לגירויים שאחרים כלל לא מרגישים
מיקרוביום לקוי — חוסר איזון בחיידקים המועילים
מצבים של סטרס נפשי
ולפעמים גם נטייה גנטית — אם כי לא תמיד
הטיפולים הראשונים שתינוקות וילדים מקבלים הם לרוב סטרואידים — במשחות ובמצבים חמורים יותר גם בזריקות. בשנים האחרונות נוספו גם טיפולים ביולוגיים.
הגישה המשותפת לטיפולים אלו מכוונת להפסקת הגרד והאקזמה על העור. הם מציעים הקלה — אך משיגים אותה באמצעות דיכוי עבודתה של מערכת החיסון. הם לא מטפלים בגורמים שבשורש הבעיה — ולכן המצב חוזר, ולעיתים אף דרך מערכת אחרת בגוף.
הילד שסובל מאקזמה אינו "ילד עם בעיית עור". הוא ילד עם מערכת חיסון ועצבים רגישה — והעור הוא רק האיבר הבולט והגלוי ביותר שבו זה מתפרץ.
כהומאופתית אני מסתכלת על התמונה הרחבה של התינוק או הילד שמגיע אלי: חומרת המצב בעור, רמת הבריאות הכללית, ובמיוחד המצב הנפשי-רגשי.
תינוקות וילדים נמצאים כל הזמן בתנועה ושינוי — גמילה מהנקה, כניסה לגן, מעבר לבית ספר. במיוחד תינוקות שלא יכולים להתבטא במילים — הגוף והעור מדברים בשבילם.
הטיפול ההומאופתי עובד בצורה של ריפוי הדרגתי — קודם כל מענה לעצבנות ולגרד, ותוך כדי כך שיפור בפריחה. הריפוי מתקדם מלמעלה למטה: פנים קודם, ואחר כך גוף תחתון.
מקרה מהקליניקה
פעוטה בת שנה — אקזמה מפושטת, עצירות וקשיי שינה
פעוטה הגיעה אלי עם אקזמה מפושטת בפנים ובזרועות. ההורים סיפרו על קשיי שינה קשים, גרודים ועצבנות במהלך היום ובלילה — ובנוסף, עצירות קשה שנמשכת כמה חודשים.
הסברתי להורים שהטיפול הוא תהליך מובנה: צפוי לראות שיפור בשינה ורגיעה בגרודים, ואחר כך שיפור בפריחה מלמעלה למטה — פנים קודם, ולעיתים עם הגברה זמנית בגוף התחתון לפני שגם שם יחלוף.
שבוע ראשון — השינה השתפרה. קמה הרבה פחות ומצליחה לחזור לישון.
חודש וחצי — הגרודים השתפרו משמעותית, הפעוטה נרגעה, מצב הרוח השתפר. שיפור ניכר בפריחה במצח ובלחיים. יותר ימים עם יציאות תקינות.
בהמשך — הפנים התנקו לגמרי. האקזמה בידיים עברה. העצירות חלפה.
הסיפור של הפעוטה מראה יפה את מה שאני רואה שוב ושוב בקליניקה — ריפוי הוא תהליך מדורג המחבר בין מערכות שונות, גוף ונפש, כחלק מהאדם השלם.
אם גם התינוק או הילד שלכם מתמודדים עם אטופיק דרמטיטיס ואתם מחפשים טיפול שמגיע לשורש — אשמח לשמוע.
