"אני מרגישה שהוא מבין הרבה אבל זועק מבפנים כי לא יודע איך להוציא."
"יש לילדה שלי קלט אבל לא פלט."
"אני מרגיש שיש מחסום ואני לא מצליח להגיע אליו."
אלו מקצת המשפטים החוזרים שאני שומעת מהורים שמביאים אלי את ילדם לטיפול הומאופתי. הורים שמבחינים בפוטנציאל הקיים בילד — אבל חווים שאין לו מוצא. שהיכולת שלו חסומה.
על הרצף האוטיסטי קיימים מצבי חומרה שונים. אצל ילדים בתפקוד גבוה ניתן להבחין בתקשורת מסוימת — קשר עין, דיבור, מחוות — ברמות שונות אצל ילדים שונים. אבל אצל רוב הילדים במצבים בינוניים עד נמוכים, העולם הפנימי דחוק מאוד פנימה. לא רק לסביבה הקרובה קשה להבין אותם — גם לעצמם היכולות אינן זמינות.
רוצים להבין יותר על הגישה ההומאופתית לאוטיזם?
האזינו לפרק הפודקאסט שלי שמרחיב על הנושא.
רוצים להבין יותר על הגישה ההומאופתית לאוטיזם?
האזינו לפרק הפודקאסט שלי שמרחיב על הנושא.
הגדרת האוטיזם כהפרעה נוירו-התפתחותית מתמקדת בעיקר בוויסות חושי, קשיי דיבור והתנהגויות חוזרות. להבנתי, לאחר שנים של מעקב בקליניקה — הגדרה זו חסרה היבט מרכזי: הפגיעה הרגשית העמוקה.
להבנתי, האוטיזם כולל בראש ובראשונה פגיעה טראומתית-נפשית שאירעה בשלב מסוים בחיי הילד. כחלק מפגיעה זו יש פגיעה במערכות נוספות — מערכת עצבים, ולעיתים גם מערכות פיזיות אחרות.
התהליך ההומאופתי שילדים אלו עוברים אפשר לי הצצה לתוך עולמם הפנימי. מה שאני רואה שוב ושוב: פחד קיומי מהעולם הסובב, תחושת חוסר שליטה על חייהם, בדידות גדולה — וצורך עמוק להרגיש שהם משפיעים על מה שקורה להם.
החוויה של חוסר שליטה באה לידי ביטוי אצל חלק מהילדים בהתקפות זעם ותסכול. אצל אחרים — ההיפך: שקט, פסיביות וניתוק הם הדרך שלהם להתמודד עם אותה חוויה קשה.
הטיפולים הקיימים היום — חינוכיים, התנהגותיים ואחרים — עושים עבודה בהקניית מיומנויות וכישורי חיים. יחד עם זאת, רבים מהם מכוונים מטבעם מבחוץ פנימה — מלמדים את הילד מה לעשות, איך להתנהג, כיצד לתקשר. עבור ילדים שהחוויה הראשונית שלהם היא כבר של חוסר שליטה — גישה שמגיעה מבחוץ יכולה לעיתים להגביר את אותה תחושה, גם כשהכוונה טובה לחלוטין.
הטיפול ההומאופתי פועל בכיוון ההפוך — מבפנים החוצה. הוא שם במרכז את חווית הילד: את תחושת חוסר השליטה, את הכאב הרגשי, את הצורך העמוק להרגיש שהוא משפיע על חייו. כאשר זה קורה — היכולת הקיימת באותם ילדים מתחילה לצוץ על פני השטח באופן ספונטני וטבעי.
ויש כאן עוד משהו חשוב: כאשר הטיפול ההומאופתי משחרר יכולות מבפנים, הילד הופך פנוי יותר גם לקבל מבחוץ. הביטחון שלו עולה, הוא פחות מרגיש נשלט, הוא יותר משתף פעולה מרצון — וכך גם הטיפולים האחרים שהוא מקבל יכולים לפעול בצורה אפקטיבית יותר.
כמובן שהשינוי משתנה בהתאם לנקודת ההתחלה — ויהיה שוני בין תפקוד נמוך לגבוה. אבל אצל כולם, בהינתן הטיפול המתאים, נראה תזוזה שעיקרה — רצון מבפנים.
במקביל לטיפול, אני מעודדת את ההורים לאפשר לילד מרחב בחירה — כדי לחזק את התחושה שהשליטה חוזרת אליו. גם הילד וגם ההורים לומדים לסמוך ולהקרין לו ביטחון בעצמו.
מקרה ראשון
תינוק בן שנה וחצי — 180 מעלות הלוך וחזור
תינוק הגיע אלי בגיל שנה וחצי. עד גיל עשרה חודשים היה תקשורתי — אמר "אבא", הגיב לסביבה. בגיל שנה התכנס פנימה לחלוטין. לא הגיב לשמו, כמעט ללא קשר עין, מרבה בתנועות ראש מצד לצד. "שינוי של 180 מעלות" — תיארו ההורים. אובחן על הספקטרום בתפקוד נמוך.
כבר בחודש הראשון לטיפול — חזרו הברות שנעלמו. הוא התחיל להגיב לשמו, מפנה מבט לכיוון הקורא לו. התחיל להתעניין במשחקים. תנועות הראש פסקו לגמרי.
בחודש השני — אם לוקחים לו צעצוע הוא נאבק ומנצח. בגן מדווחים שיושב ומקשיב לסיפורים. קשר העין השתפר. נפתח למאכלים חדשים.
בהמשך — הדיבור התפתח, מבין הוראות, בונה מגדלים. ההורים שמו לב: "גם אם לא הולך לו — אנחנו רואים שהוא משקיע חשיבה."
השפה ממשיכה להתפתח.
בגן מדווחים שהוא מתעניין במפגשים לבדו — לא צריך תיווך. מחובר, מוחא כפיים לילדים.
בבית בונה, יוצר, מגלה יצירתיות. "אנחנו קוראים לו המהנדס הקטן."
רוצה לעשות הכול לבד — עצמאות הולכת וגדלה.
קשר עין מלא.
הוא המשיך אתי בטיפול והתקדם לגן ילדים עם תפקוד גבוה.
מקרה שני
בחורה בת 19 — מחרדות ותלות לעצמאות ולזוגיות
בחורה בת 19 הגיעה אלי לאחר שהחליטו להפסיק את התרופות הפסיכיאטריות שגרמו לה לסגירות. "היא בעולם משלה" — אמרו ההורים. מדברת על דברים שליליים מהעבר, מלאה חרדות, לא עצמאית. תפקוד גבוה, לומדת בכיתה קטנה בבית ספר רגיל — אבל עולמה מצומצם מאוד.
חודש וחצי לאחר תחילת הטיפול — ביקשה ללכת לחוג. "פעם ראשונה שמוכנה למשהו כזה מחוץ לבית — תמיד פחדה." התחילה להכין לעצמה אוכל. יותר גמישה — הסכימה לראשונה לתבלינים.
"היא יותר רגועה — וגורמת לי פחות לכעוס עליה." — האמא
לאחר שלושה חודשים נוספים — אין חרדות. יותר שיחות, יותר הבנה של סיטואציות. פחות פנטזיות ודיבורים אינטנסיביים — "יותר על הקרקע." הסכימה ללכת לסדנה לשירות לאומי. ואז — לקחה אוטובוס לבד, נסעה והסתדרה. "וואהו בשבילנו."
בטיפול הומאופתי אני רואה לעיתים קרובות: עוד לפני היישום המעשי, עולה רצון — יש מחשבות, יש חלומות. ובהמשך זה יוצא לפועל. זהו בשבילי אחד הסימנים הברורים לכיוון של התפתחות.
בהמשך — עברה תיאוריה, הוציאה רישיון נהיגה. מצאה עבודה זמנית, יזמה קשר עם עמיתה שהפך לחברות. ההורים מדווחים על לקיחת אחריות הולכת וגדלה. גם אופן הדיבור השתפר — מדיבור שבולע מילים ומהיר, לדיבור מובן ורגוע יותר.
היא למדה וסיימה תואר ראשון. ניסתה מפגשים לזוגיות — והיום במערכת זוגית רצינית.
מבחורה בת 19, תפקוד גבוה אך לא עצמאית, מלאה חרדות — לבחורה שמפלסת את דרכה באופן ספונטני לכיוון של עצמאות, יוזמה ומפגש עם מה שהחיים מאתגרים לכולנו.
אם גם הילד שלכם על הרצף ואתם מרגישים שיש בו פוטנציאל שמחפש מוצא — אשמח לשמוע.
ניתן לפנות אלי לשיחת היכרות ראשונית.
