"סוף סוף אני יכולה ללכת עם שמלות שתמיד חלמתי עליהן."
(מטופלת בשנות ה-40)
ליכן פלנוס היא מחלת עור דלקתית כרונית הנובעת מתגובה אוטואימונית — מערכת החיסון תוקפת את תאי העור או הריריות. הנגעים יכולים להופיע בשטחים נרחבים: ידיים, רגליים, גב, חלל הפה, אברי המין וציפורניים. הטיפולים הנפוצים הם סטרואידים, ולעיתים פוטותרפיה.
בשונה ממחלות כרוניות אחרות שנסתרות מהעין — ליכן נראה. זהו קושי נוסף מעבר לגרד עצמו. בעולם שמקדש הופעה חיצונית, לא פשוט לחשוף פריחה על העור.
מטופלים מספרים לי שהם דואגים להסתיר אותה בביגוד. חיים בצל של הסתרה, ולעיתים בושה. המצב פוגע בדימוי העצמי ובביטחון — גורם לחלקם להימנע מים, מלבוש מסוים, ממקומות שאהבו.
חלקם פונים לסטרואידים או פוטותרפיה ומקבלים הקלה זמנית — ואז המחלה חוזרת. ואיתה האכזבה והחיפוש המתמיד אחר הפתרון הבא.
הטיפול ההומאופתי בליכן הוא רב-מערכתי. כהומאופתית אני מסתכלת על התמונה הכוללת — פיזית ורגשית.
מצבים רגשיים שנמשכים על פני זמן ואינם טובים עבור המטופל משפיעים על מערכת החיסון — מוציאים אותה מאיזון ומחלישים אותה. גם גורמים סביבתיים כמו שימוש ממושך בתרופות כימיות יכולים להפר את האיזון. במצבים אלה מערכת החיסון, במקום להגן, עושה את ההיפך — וכך מתפתחת מחלה אוטואימונית.
התרופה ההומאופתית המתאימה מטפלת בכל ההיבטים האחראים להתפתחות המחלה — ומחזירה את מערכת החיסון לעבודה תקינה. כך מתחיל תהליך שיקום של העור, ביחד עם שינוי בצד הרגשי.
חשוב לציין: הטיפול בליכן הוא הדרגתי ומתנהל בטווח זמן ארוך. אני מביאה כאן שני מקרים ארוכי טווח — כי חשוב לי להראות את הדרך האמיתית, לא רק את הסוף.
מקרה ראשון
אישה בת 45 — ליכן מאז הנעורים, ריפוי מלא אחרי 4 שנים
אישה הגיעה אלי כשליכן ליווה אותה מאז היותה נערה. לאורך השנים ניסתה סטרואידים שכמעט לא עזרו — המצב תמיד חזר, ובשנים האחרונות אף הורע. הנגעים היו מפושטים בחלקים נרחבים של הגוף ומלווים בגרד.
בהדרגה, במהלך הטיפול, הנגעים החלו להשתנות במרקם ובמיקום — ויורדים מלמעלה כלפי מטה. אלו שבגב ובזרועות עברו תחילה, ולקראת סוף הטיפול הנגעים הנותרים היו ברגליים למטה בלבד — ואז עברו גם הם לגמרי.
במהלך הטיפול היו שתי התפרצויות של דלקת בדרכי השתן — מצב שהכירה מצעירותה. הסברתי לה שחשוב לעבור זאת עם התרופה ההומאופתית, שתחזק את מערכת החיסון כך שהיא תתן מענה לדלקת — ולא לקחת אנטיביוטיקה שלוקחת ממערכת החיסון את עבודתה. וכך היה — שתי ההתפרצויות עברו עם התרופה ההומאופתית בלבד.
"את לא יודעת כמה זה שינה לי את החיים שאין ליכן. אפילו בבית הייתי הולכת עם מכנסיים. עכשיו אני מחכה לקיץ ללבוש שוב שמלה."
"זה שינה לי את החיים — להרגיש נשית יותר."
מקרה שני
אישה בת 49 — ליכן שפרץ בעקבות משבר רגשי, ריפוי תוך שנה וחצי
אישה מגיעה מעולם הבמה והופעות — מקצוע שבו הנראות מרכזית. הליכן פרץ אצלה לפני כמה שנים, סמוך לפרידה מבן זוג. היא גם סיפרה שמאז שזוכרת את עצמה סבלה מדלקות גרון חוזרות ולקחה הרבה אנטיביוטיקה לאורך השנים.
הנגעים היו בידיים וברגליים — והיה לה קשה מאוד עם הנראות שלהם. הסברתי לה שמדובר בתהליך, ושאם תגלה סבלנות והתמדה — בסבירות גבוהה ניתן להגיע לריפוי.
במהלך הטיפול הנגעים בידיים החלו לעבור החלמה הדרגתית. במקביל פרצה דלקת גרון — היא המשיכה בטיפול עם הבנה שהיא עוברת תהליך עמוק, ומערכת החיסון עובדת. הדלקת חלפה עם התרופה ההומאופתית. הנגעים בידיים עברו — ובהמשך עברו גם כל הנגעים ברגליים.
כאשר מערכת הריפוי של האדם היא זו שעובדת ומשקמת — זוהי מערכת שלומדת. לא מערכת שעוקפים את מנגנוניה. ובכך יש סיכוי רב יותר לרמת בריאות גבוהה ויציבה לאורך זמן.
אם גם אתם מתמודדים עם ליכן פלנוס ומחפשים טיפול שמגיע לשורש — אשמח לשמוע.
ניתן לפנות אלי לשיחת היכרות ראשונית.
