"זה התחיל מגיל שנתיים כשנכנס לגן — דלקת אחר דלקת, אנטיביוטיקה אחר אנטיביוטיקה. ועכשיו אמרו לנו שיש חור בעור התוף."
זהו סיפור שחוזר אצלי בקליניקה לעיתים קרובות — קרובות מדי. דלקות אוזניים נפוצות מאוד בגיל הרך, אבל כשהן הופכות לחוזרות ונשנות, המחיר שמשלמים הילדים גדול: חולשה כללית, לילות קשים, היעדרויות מהגן, ולעיתים — נוזלים באוזניים וירידה בשמיעה שמשפיעה על התפתחות השפה.
הטיפול באנטיביוטיקה מקל על הדלקת החריפה — אבל לא תמיד עונה על השאלה למה היא חוזרת. מערכת חיסון שלא מצליחה להתמודד לבד, ולעיתים גם מצב רגשי שמשפיע עליה — אלה הגורמים שנשארים ללא מענה.
ילדים בגיל הרך עוברים שינויים גדולים — כניסה לגן, פרידה מהבית, להיות חלק מקבוצה לראשונה. אנחנו כמבוגרים לא תמיד נותנים לזה את המשקל הראוי. אבל גופם של ילדים מגיב. היום קיימת יותר מודעות ויותר מחקרים על הקשר בין מצבים רגשיים לבין תפקוד מערכת החיסון.
כהומאופתית אני מתבוננת על הילד כמכלול — הבדיקות והאבחון שמביאים ההורים, המצב הפיזי, והמצב הרגשי. הטיפול ההומאופתי לא רק מטפל בדלקת החריפה — הוא עובד על המצב הכרוני, מחזק ומווסת את מערכת החיסון, ומביא את הילד למקום רגשי מאוזן יותר.
ילדים שמגיעים אלי עם הדלקת הראשונה או השנייה — לרוב לא חוזרת דלקת. ילדים שמגיעים לאחר תקופה ארוכה של דלקות חוזרות — עוברים תהליך, ובהדרגה המעגל נשבר.
מקרה ראשון
פעוטה בת שלוש וחצי — שנתיים של דלקות חוזרות
פעוטה הגיעה אלי עם דלקת אוזניים חריפה. האמא סיפרה שהיא סובלת כשנתיים מדלקות חוזרות — כל פעם מקבלת אנטיביוטיקה, מחלימה, וחוזרת מחדש.
"בחודשים האחרונים תכיפות הדלקות גברה. אני רואה שיש גם שינוי כללי — היא יותר חלשה, עצבנית, הלילות קשים, היא מתעוררת הרבה וחייבת אותי לידה עד שנרדמת."
התאמתי לה תרופה הומאופתית שענתה הן על הדלקת החריפה והן על המצב הכרוני. עוד באותו יום החיוניות חזרה והכאבים ירדו. תוך יומיים הדלקת עברה כליל — והילדה חזרה להיות רגועה יותר בכללי.
המשכנו בטיפול. לאחר מספר חודשים פרצה דלקת נוספת — אבל הפעם קלה ומתונה בהרבה, ועברה מהר עם אותה תרופה. מאז לא חזרו דלקות.
מקרה שני
ילד בן שלוש וחצי — דלקות חוזרות, חור בעור התוף, ושיעולים שלא עוברים
הילד הגיע אלי לאחר תקופה ארוכה של דלקות אוזניים חוזרות — ולאחרונה התגלה חור בעור התוף. בנוסף, כבר שלושה חודשים שהוא משתעל ללא הפוגה. הדלקות התחילו בגיל שנתיים, עם כניסתו לגן.
"בגן הוא מלאך — איך שהוא מגיע הביתה הכול מתהפך. הוא עצבני, יש הרבה התפרצויות כעס."
כהומאופתית היה לי ברור שבגן הילד מתאפק ונמצא בשליטה — ובבית, המקום הבטוח, הוא מוציא את הכעס והתסכול שצבר. התאמתי לו תרופה שענתה הן על המצב הגופני והן על הרגשי.
השיפור היה ניכר: השיעולים עברו, הייתה התפרצות יחידה של דלקת שירדה עם נתינת התרופה — ומאז לא פרצו דלקות נוספות. יחד עם השיפור הפיזי, הילד עבר הסתגלות טובה לגן, והפער בהתנהגות בין הגן לבית ירד — וכך גם התפרצויות הכעס.




אם גם הילד שלכם נמצא במעגל של דלקות חוזרות ואתם מרגישים שהגוף שלו תקוע — אשמח לשמוע.
ניתן לפנות אלי לשיחת היכרות ראשונית.