לאורך שנים של עבודה עם ילדים ונוער, שמתי לב שוב ושוב לכמה חוסר ביטחון עצמי נמצא בבסיסם של קשיים שונים — חברתיים, לימודיים, רגשיים. וגם ההיפך: כשהביטחון מתחזק, הרבה דברים אחרים נפתחים מעצמם.
מה עושים ילדים עם חוסר ביטחון?
כדי להתמודד עם תחושת החסר, ילדים מפתחים דרכים לפצות — לעיתים מהסביבה, לעיתים מעצמם. יש שמנסים להרשים: בלבוש, בהישגים, ברברבנות. יש שהופכים לליצן הכיתה או לבריון. יש שמרצים ללא הפסקה, מקריבים את עצמם כדי שיאהבו אותם.
כל אלה הם מנגנוני פיצוי — ניסיון להשיג מבחוץ את מה שחסר מבפנים. הם עוזרים לפעמים, אבל לרוב הם מתישים ולא פותרים את השורש.
הטיפול ההומאופתי בונה את הביטחון העצמי כערך פנימי ועצמאי — לא כתגובה להצלחה, לא כתוצאה מאישור חיצוני. הביטחון מגיע מבפנים, ומשם הוא יציב.
זו אחת התובנות שחזרה אצלי שוב ושוב בקליניקה: כשניתנת תרופה הומאופתית מתאימה, הביטחון מתחזק קודם כל מבפנים — עוד לפני שהשתנה משהו בחוץ. לפני שהילד הצליח במבחן, לפני שחבר אמר לו מילה טובה. זה שינוי שמגיע מהשורש.
ממנו ואילך — הילד מתפנה ליצור קשרים חברתיים, להתרכז בלימודים, להרגיש מסופק מעצמו. לא כי הוכיח משהו — אלא כי הוא פשוט מרגיש אחרת בפנים.
מקרה ראשון
ילדה בת שש — שמשקיעה הכול כדי שיקבלו אותה
אמא הגיעה אלי מודאגת לגבי בתה בכיתה א'. "היא מאוד ביישנית, קשה לה עם חברות. היא מרבה לרצות אותן ומרגישה שלא אוהבים אותה. קשה לי לראות את המאמצים שהיא משקיעה."
"אני רוצה שהיא תרגיש שהיא שווה. ואני חייבת להודות — גם אני כילדה הייתי כזאת, ועד היום זה ממשיך."
שלושה שבועות לתוך הטיפול — חברה מהכיתה הגיעה לביקור. האמא שמה לב: "לראשונה לא ראיתי מאמצים מצידה להרשים."
לאחר חודשיים — הילדה התחזקה. "אנחנו מרגישים שהיא מתבטאת אחרת, צורת הדיבור שלה בוגרת יותר."
לאחר שלושה חודשים — "היא במקום אחר. לא חוזרת מבית הספר עם 'לא אוהבים אותי'. הציעה מיוזמתה להירשם לחוג. היא הרבה פחות מרצה, הרבה פחות ביישנית — אני מרגישה שהיא בטוחה בעצמה."
מקרה שני
ילד בן חמש — שנצמד לחזקים ונעלם בקבוצה
ההורים הביאו את בנם לחיזוק הביטחון העצמי. "קיים פער בין הביטחון שלו בבית לבין בגן. הוא נמשך לילדים החזקים ונגרר אחריהם. במקומות חדשים הוא תמיד ייצמד אלי."
חודש וחצי לאחר תחילת הטיפול — "שיפור גדול. הוא יותר משוחרר עם חברים, פחות ביישן."
חודש נוסף — הגננת פנתה להורים: "אני רואה שינוי גדול לטובה. הוא מתחיל להצביע, משתתף בפעילות קבוצתית, רוצה להגיד את דעתו. ילדים נמשכים אליו."
בהמשך — נפתחו לו מעגלי חברים חדשים. הסכים ללכת לבתי חברים בלי האמא. מזמין חברים אליו. "כבר אין את הביטול העצמי — אני מרגיש שהוא מצא את מקומו" — סיכם האבא.
אם גם הילד שלכם מתמודד עם ביטחון עצמי נמוך ואתם מרגישים שהמתנה פסיבית היא לא הפתרון — אשמח לשמוע.
ניתן לפנות אלי לשיחת היכרות ראשונית.
