אני רוצה לשתף אתכם במקרה של תינוקת בת שנה שהגיעה אלי לטיפול באסתמה.
מגיל חצי שנה ספרו ההורים, היא סובלת מקשיי נשימה, מאז ההתקפים הולכים ומחמירים הן בתכיפות, הן בחומרה.

היא נוטלת למניעה בודיקורט באופן קבוע ובהתקפים ונטולין.
בהתקפים חמורים ההורים מוסיפים גם בטנזול.

למרות כל הטיפולים, המצב לא משתפר.
קשה לה לנשום בלילה ובמהלך היום הנשימה כבדה.

היא כל הזמן חלשה, אין לה כוח, "אני רואה שהיא חסרת אונים ואני לא יכולה לעזור לה והיא רק עכשיו התחילה לזחול" מוסיפה האם.

רוב הזמן היא רוצה רק על הידיים. בהתקפים האחרונים בקושי נעזרה מהתרופות, אין לה מנוחה ובוכה לילות שלמים.

כפי שניתן לראות:

התינוקת לוקחת הרבה תרופות, למעשה ניתן לומר שהיא "מתוחזקת" על ידי תרופות שמנסות למנוע ולצמצם התקפים חמורים, אך כפי שניתן לראות מצבה הכללי לא טוב ויש כבר עיכוב התפתחותי.

התאמתי לה תרופה הומאופתית:
במקרה כזה שהמטופלים נמצאים על תרופות לאורך תקופה צריך לנהוג בזהירות והקפדה.

את התרופה ההומאופתית התחילה לקחת בתחילת הטיפול לצד התרופות שנהגה לקחת.

בהמשך הטיפול ובתיאום עם הרופא המטפל, ירדה בהדרגה מיתר התרופות הכימיות שלקחה עד לנקודה שהמשיכה רק עם הטיפול ההומאופתי.

כבר בתחילת הטיפול ההומאופתי ההתקפים נעצרו.

בהמשך עוצמתם נחלשה, ובין לבין הנשימה השתפרה, כל זאת עד לריפוי מלא.

בצד השיפור הפיזי, התינוקת חזרה לחיוניות התחזקה, הפסיקה לרצות להיות כל הזמן על הידיים ובהמשך הייתה גם התקדמות יפה בעיכוב ההתפתחותי.