ילדים
תפריט
לפרטים נוספים
אוטיזם
בשנים האחרונות עולה שכיחות האוטיזם.
לאורך שנות עבודתי כהומאופתית ראיתי הרבה תינוקות וילדים, מתוכם יותר ויותר ילדים המגיעים אלי עם אבחנה על הספקטרום האוטיסטי או עיכוב התפתחותי.
רוב הטיפולים המקובלים היום במערכת, הינם טיפולים המבוססים על עיצוב התנהגותי.
טיפולים או שיטות התנהגות אלו מלמדים את הילד/ה לרכוש כלים למצבים שונים.
מאחר וטיפולים אלו מתבססים על ידי רכישה של התנהגות המגיעה "מבחוץ" דרך חיזוקים או התניות רובם של הילדים ימשיכו להזדקק בהמשך דרכם לתיווך ויד מכוונת בעולם, בין אם זה בפן החברתי, תקשורתי, ולעיתים אף בפעולות אחרות של כישורי חיים.
מניסיון והתבוננות שלי בילדים ובייחוד אחרי שהם בתהליך הומאופתי, היכולות והכישורים שלהם קיימים, אך הם מעין "כלואים" פנימה.
לא פעם אני שומעת את אחד ההורים שמכירים טוב את ילדם אומרים את המשפטים:
"אני מרגישה שהוא מבין הכול הוא זועק מבפנים ולא יודע איך להוציא".
או אבא שאמר לי "יש לילדה שלי קלט אבל לא פלט".
כלומר הם מבחינים היטב ביכולת שקיימת אך היא טמונה וכמעט ללא מוצא….
הטיפול ההומאופתי מביא את אותה יכולת טבעית אך מעוכבת לפועל ולידי ביטוי.
כאשר ניתנת להם ההכנה ההומאופתית המתאימה, הפוטנציאל שלהם מתחיל לצוץ ולעלות על פני השטח וכל זאת באופן ספונטני וטבעי.
הם מתחילים לתקשר מיוזמתם, הם רוצים ויוזמים קשרים חברתיים, השפה משתפרת.
על מנת להבין ולהרחיב עוד בנושא, אני מזמינה אתכם להאזין לפודקאסט בו אני מספרת בהתחלה על הומאופתיה באופן כללי ובהמשכו, כיצד היא עובדת ומהי ייחודה עבור ילדים על הספקטרום האוטיסטי.
מקרים מהקליניקה
מקרה א'
הוריו של ילד בן 3 המאובחן על הקשת האוטיסטית מספרים לי:
בעוד השובבות המאפיינת את בני גילו באה לידי ביטוי במעשי קונדס כאלו ואחרים – אצלו היא לוותה בהרס.
הרס עצמי.
הרס רכושי.
זעם ותסכול המתפרצים לכל עבר.
הוא נוהג להטיח את ראשו כנגד הקיר, הרצפה, המיטה.
להרביץ בעוצמה לכל מי שנקרה בדרכו, או למשמע המילה "לא" או אסור.
גם בגן המצב דומה, משחקים או אינטראקציה עם ילדים היו ממנו והלאה.
"את חושבת שהוא גם יוכל לשפר את הדיבור?" הוריו שאלו, למרות שחשו, על אף החשיבות, שזה אחרון הדאגות.
לתהליך ההומאופתי נדרשת סבלנות – אבל היא משתלמת.
לאט לאט ובהתמדה השינוי והשיפור הגדול ניכר. חודש לתוך המסע שלנו, הטחות הראש פסקו וההתפרצויות פחתו והתמתנו – עד שנעלמו.
הוא בהחלט שומע "לא" ו"אסור", אולם התקפות הזעם הוחלפו בבכי ועלבון, בדומה לבני גילו.
חודש נוסף לתוך הטיפול וכבר התיישב לשחק, הצליח להתרכז, להתמיד ולסיים משימות.
"זה אולי נשמע פתאום כמו צרות של עשירים" אמרו לי הוריו "אבל מה בנוגע לדיבור"
הטיפול ההומאופתי עניתי, אינו קסם.
ההומאופתיה מפעילה את כוח הריפוי, כוח הפועל לפי רציונל והגיון. על מנת שהילד יוכל לדבר יותר, עליו קודם להבין יותר, לייצר קישורים וסיטואציות.
הפסקת הטחות הראש והרגיעה – אפשרו יכולת ריכוז ופניות למשחקים, ההבנה והקישורים החדשים – הביאו עימם מקום לשיפור שפתי בדרך היררכית ובשלבים.
היום, 5 חודשים לתוך התהליך, הוריו כבר לא מדברים על נושא הדיבור.
בנם הפך לילד הרבה יותר מילולי, הגדיל את אוצר המילים והתחיל לבנות משפטים.
"רן כועס ורוצה לצאת החוצה" הוא משתף את הוריו, מה שבעבר היה מתבטא כחבטה עם הראש בקיר.
החודש חגגנו את יום העצמאות, מילה כל כך חשובה בהתפתחות שלנו.
אין לי ספק שעם טיפול והתמדה, הוא עוד יגיע רחוק, וידבר לאורך כל הדרך….
מקרה ב'
כשנכנסה לקליניקה, פעוטה בת -4 המאובחנת על הרצף בתפקוד נמוך, ראיתי ילדה קטנה ומתוקה מסתובבת בחדר במעגלים, מחייכת בינה לבין עצמה ולא מגיבה לאף פנייה שלי או של הוריה.
ניתן היה כמעט לחוש, את "המסך" המפריד בינה לבין העולם שבחוץ. ללא קשר עין, ללא מילה. אף מילה!!
חודש וחצי מתחילת הטיפול ההומאופתי הפעוטה החלה לראשונה ליצור קשר עין.
האבא מספר: "מרגישים נוכחות של ילדה. היא יותר נמצאת אתנו ולא בעולם משלה"
ארבעה חודשים לתוך הטיפול ההומאופתי, ההורים מדווחים על המשך שיפור בקשר עין, בנוסף, התחילה להשתמש בג'סטות להבעת רצונות.
בגן, הגננת דיווחה שפחות מסתובבת במעגלים, החלה לשבת במפגשים ומתעניינת יותר בצעצועים.
לצד ההתקדמות היפה היא התחילה להתעורר בלילה מפחדים.
זהו סימן טוב אמרתי להורים, כחלק מהתפתחות המודעות והמעורבות שלה "בעולם" שהולכת וגדלה.
תהליך זה כרוך לא פעם בחרדה וזה מעיד על כיוון טוב אך זהו שלב זמני וחולף הרגעתי את ההורים.
חצי שנה מתחילת הטיפול הופיעה המילה הראשונה: אור…
בהמשך הטיפול, הקשר עין נהיה מלא וברור והתקשורת בינה לבין הסביבה המשיכה באופן עקבי להשתפר.
